יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

פלוגת נהניהו והקרב על המיתלה נוסח 2011


בתולדות מלחמות ישראל נודע קרב אחד כקרב מיותר ועקוב מדם: הקרב על המתלה.

38 הרוגים גבה הקרב הזה, מספר מדהים לקרב מיותר כל כך, עם מאזן דמים של 3 הרוגים לשעה (לא בטוח שכך ראוי למדוד קרבות, אבל ברוח הקפיטליזם נלך רק על מספרים, הרי אנשים הם בסה"כ מספרים).

בנוסח 2011, מתנהל הקרב על המיתלה קצת אחרת.

המיתלה כבר לא בדרום המאובק, הוא כאן, ממש כאן, במדיה החברתית.


"...שלח את החבר'ה לשדה הקרב..."
העצה שניתנה לביבי על ידי היועצים היתה: "ביבי, שלח את החבר'ה מייד לשדה הקרב, עם התקשורת אין לך סיכוי, רק "ישראל היום" בכיס, וגם שם יש סממנים של אי נחת מופגנת מההוראות של העורך. שדה הקרב שלך הוא הפייסבוק. שלח מיד את כולם לפייסבוק, נראה מי עובר טוב את הציבור לפי ה"פוסטים" ונחליט מי ייצג את הממשלה. החבר'ה צריכים להבין שהכיסא שלהם בסכנה. כולם לפייסבוק ואין הנחות. גם מי שבחו"ל עם המשפחה יכול לעשות פייסבוק משם. מי שלא יביא מספרים שלא יחזור מחו"ל. אתה צריך נבחרת שעוברת את הציבור. כרגע גם מי שנתפס כחברתי מתרחק מהמאהלים..."

נשאיר קצת מן התוכן הקלוקל הזה למקרה שנזדקק לו בהמשך, אבל זו רוח הדברים.

ואכן, כמטה קסם.

השרים (למשל דן מרידור) והח"כים (למשל כרמל שאמה) במתקפה, וגם בני המשפחות מגוייסים, כולם בפייסבוק, מנהלים קרב התשה מול אנשי המחאה, מעלים פוסטים, משיבים בנימוס, אוכלים הרבה אש ואבק, אבל דמעות אין שם (דמעות תנין לא עוברות טוב במדיה החברתית ממילא).

תלויים אחד בשני או אחד ליד השני?
אז מה קושר את קרב המיתלה של 1956, בו נלחמה חטיבת צנחנים קרב קשה ועקוב מדם בדרום המאובק, אל קרב המיתלה של "פלוגת נהניהו"?

המיתלה של "פלוגת נהניהו" הוא מיתלה אחר לגמרי.

כאשר אבא שלי חינך אותי ואת אח שלי לא לריב בינינו, הוא לימד אותנו ש: "אם לא תהיו תלויים אחד בשני, תהיו תלויים אחד ליד השני".

נהניהו העביר את המסר לשרים ולח"כים, והם לא היו צריכים ליטוף על הצוואר בשביל להבין שנהיה כאן חם, חם מאוד, הזיעה נוטפת על הצוואר...

קרב הפייסבוק של פלוגת נהניהו חושף אחוריים מוסריים
אז להלן שידור גלי צה"ל לכוחותינו במאהלים ולכוחות נהניהו:

בחודש יולי פתחו כוחותינו במאהלים בקרב מוסרי וערכי. על אף שפלוגת נהניהו עושה הכל על מנת לשרוד את המהלך החברתי הזה בשיטה של ללכת עם ולהרגיש בלי, הירי הבלתי מבוקר והלא מוסרי לעבר העם בתקופת ההתשה הוא עלבון ציבורי שיעלה לכולכם בדרגות שלכם. וטוב שכך. מאתמול, כל פלוגת נהניהו עברה לפייסבוק לניהול קרב בלימה. כל טוראי מתעורר פתאום וחושף את האחוריים החברתיים שלו, שאיתם הוא חימם בשנתיים האחרונות את הכיסא וריפד את הכיס. ראבאק, זה שקוף, מכוער מוסרית וציני להכעיס. 

החיים שלנו אינם מספרים, אינם פייסבוק, ובקרב הזה על המיתלה אנחנו ננצח, וכמו שכתב חיים גורי: "נזכור את כולכם, את יפי הבלורית" (והתואר, כי טוהר לא היה שם מעולם).

הגששים: עובדים עלינו ישר בעיניים, בחורף, בקיץ, בצהריים....

קצרים בכיכר מזמין אתכם להשפיע גם בפייסבוק

קצרים בכיכר מזמין אתכם לחשוף את תיאטרון האבסורד והאיוולת על ידי שיתוף בפייסבוק, והפצה של האמת הנחשפת מאחורי הקלעים של הביביזיון של נהניהו, ממשלת השילט(ה)ון.

תגובות לפייסבוק