על סיסמולוגיה וסיסמאולוגיה
ההורים שלי התעקשו ללמד אותי כשהייתי ילד שכל עבודה מכבדת את בעליה.
זה התחיל כשבאתי הביתה יום אחד וסיפרתי מה למדתי היום בשיעור תורה על יריחו, ועל תפקידה של בחורה אחת שקראו לה רחב, במהלך שהניע את נפילת חומות העיר.
האמת, לא ממש קניתי את הסיפור שהגברת רחב היא בעצם כמו דוד מהמכולת, ושהיא בסך הכל מכרה מזון, אבל כילד בגיל בית הספר היסודי הסכמתי שאני כנראה עדיין לא מבין הכל והמורים יודעים טוב יותר (ועוד יותר, אחרי שהמורים קיבלו כזה גיבוי מההורים שלי בענין רחב הזונה).
אתמול, תוך כדי ריצה, ראיתי את הסיסמולוגים של המכון הגיאופיסי, שהביאו אתנחתא חצי קומית והסבירו לנו מה זה אומר כאשר יש רעידת אדמה של 4 בסולם ריכטר.
אז אלה הסיסמולוגים.
כמובן שהעורכים העיפו אותם אחרי 2 דקות, והחזירו את הנושא החם למרקע.
ואז באו הסיסמאולוגים, אלה האמונים בשם ביבי על הסיסמאות, והסבירו לנו שבעצם לא היתה כאן רעידת אדמה כאשר 400,000 איש צעדו כאיש אחד ברחובות תל-אביב.
אז הסיסמולוגים גורשו על ידי הסיסמאולוגים מן המרקע.
אז למה זה מפליא אותי שפרופסור תחתנברג, ההוא מ"הארץ המובתחת", מונה לליצן החצר התורן של ביבי, בתפקיד זה שביחד עם ח"י שרים אמור להפיח חיים בגוויה המוסרית הנקראת מדיניות הכלכלה של מדינת ישראל?
אבא, אמא, לא הכנתם אותי לחיים כשמכרתם לי את הלוקש הזה עם רחב, ממש קשה לי לזהות זנות.
רק עכשיו הבנתי שלא כל עבודה באמת מכבדת את בעליה, זה תלוי יותר מי הם בועליה.
לבת שלי אני אספר את האמת!
